מדרש על שמואל ב 1:24: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

[מַתְנִיתִין. קוֹנָם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה, וַהֲרֵי הִיא נָאָה. שְׁחוֹרָה, וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה. קְצָרָה, וַהֲרֵי הִיא אֲרֻכָּה, מֻתָּר בָּהּ! לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה, וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְיִפּוּהָ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, מִזּוֹ נָדַרְתָּ? אָמַר לֵיהּ: לָאו, וְהִתִּירָהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן. וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה". וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל: (שמואל ב א׳:כ״ד) "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה".

וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לַמַּלְכוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים (ש״‎ב א, כד).

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר נָאֶה לֵאלֹהִים הַדִּין שֶׁהוּא שׁוֹמְרוֹ וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט, כג): כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁעָמַד בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וְלֹא נָשָׂא [לו] פָנִים אֶלָּא בְּדָבָר אֶחָד שֶׁאָמַר (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, אֶלָּא הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ מִן הָאֱלֹהִים שֶׁיִּשְׁמֹר הַמִּשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, כה): הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט, רְאֵה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֵיאַךְ נִתְפַּשׂ בַּמְּצוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה, יג): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם, וְכַמָּה רוּחוֹת וְשֵׁדִים כָּבַשׁ שְׁלֹמֹה וְהוֹרָה הַמִּשְׁפָּט לַכֹּל, וּלְבַסּוֹף נִלְכַּד בְּזִקְנָתוֹ וְהִתְחִיל מְפַחֵד מִן הָרוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ח): אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, וְהָיוּ הָרוּחוֹת מִתְּחִלָּה מִתְבַּעֲתִים מִפָּנָיו, וּלְבַסּוֹף הִתְחִיל מְפַחֵד מִפְּנֵיהֶם, לְכָךְ אֵין מִצְוָה שֶׁלֹא הִזְהִיר עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, ז): וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, מִי גָרַם לוֹ כָּךְ, אֶלָּא עִבּוּר הַדִּין שֶׁעִבֵּר עַל אֲחֵרִים. (שמות כא, יב): מַכֵּה אִישׁ וָמֵת, מִי גָרַם לוֹ מִיתָה, שֶׁלֹא נִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁקָּפַח אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ וְעָלָה לַבִּימָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ לֹא קָרָאתָ בַּדְּיוּטַגְמָא שֶׁלִּי שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בָּאִיקוֹנִין שֶׁלִּי הוּא אָבֵד, לָמָּה לֹא חַסְתָּ עַל עַצְמֶךָ. כָּךְ אִם הָרַג אָדָם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ הוּא מַעֲבִיר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ וְהוּא נִדּוֹן וְאֵין לוֹ חַיִּים, שֶׁאָדָם נִבְרָא בִּדְמוּת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְאִם הָרַג בִּשְׁגָגָה נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים מָקוֹם שֶׁיִּבְרַח לְשָׁם, וְאִם הָרַג בְּמֵזִיד אֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל הוּא נֶהֱרַג. אֵין לְךָ גָּדוֹל מִשָּׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב א, כד): בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה, מִי גָבָה הֵימֶנּוּ הַדָּם שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ בְּמִיתָתוֹ, לֹא יִשְׂרָאֵל גָּבוּ אוֹתוֹ אֶלָּא הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, ו): יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו, הַכֹּהֲנִים מָחֲלוּ לוֹ וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מָחֲלוּ לוֹ, לְכָךְ רִחֲקָם הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, ב): וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וּמִן הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה דָּוִד מִתְיָּרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא, טז): הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים.